#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. 1 שחיטת פר של כה&quot;ג ופרת חטאת האם כשרה בזר ומנין?	"רב - פרה פסולה דכתיב 'אלעזר וחוקה', אף שאינה עבודה כיון שזה קדשי בדק הבית מעכב אף שאינה עבודה כמו ראית נגעים, אבל פר של יוה&quot;כ כשר, כיוון שאינה עבודה כשירה בזר. וכן דעת ר' יצחק נפחא, וכן א&quot;ל בדעת רב הונא, וכן מתיב רבי יהושע בר אבא לסיועיה לרב לפסול שחיטת פרה בזר, וכן תני תנא קמיה דר' יוחנן, וכן דעת ר&quot;ש בן יהוצדק.<p dir=""rtl"">שמואל - פר פסול 'אהרן וחוקה' כתיב, אבל פרה כשרה דכתיב &quot;ושחט אותה לפניו&quot; אחר שוחט ואלעזר רואה [ורב לומד מכאן שלא יסיח דעתו ממנו, ושמואל לומד את זה מ&quot;ושרף את הפרה לעיניו&quot; ולרב נצרך בשניהם]. וכן דעת רב אמי ורב הונא שפרה כשרה בזר.</p><p dir=""rtl"">ר' יוחנן - סובר שאין שחיטה שפסולה בזר, בין בפרה ובין בפר כשרה.</p>"	יומא מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. 2 היסח הדעת בפרה האם פוסל בשחיטה, בשריפה, באסיפה ובמלוי, השלכת עץ ארז, ומנין (אליבא דרב)?	כתיב בשחיטה שהיא תחילת עבודה &quot;ושחט אותה לפניו&quot; של יסיח דעתו ממנה. ובשריפה דהתם מתכשרא פרה כתיב &quot;ושרף את הפרה לעיניו&quot; {לכן נצרך בשניהם, אבל שמואל לומד משריפה לשחיטה, ומשחיטה לומד להכשיר זר}. באסיפת פרה ומלוי המים לקידוש כתיב &quot;למשמרת&quot; שלא יסיח דעתו. אבל בהשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת דלאו גופה דפרה אין מעכב היסח הדעת.	יומא מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 1 הזאת מי פרה, שחיטתה, קבלת דמה, שריפתה, והשלחת עץ ארז, אסיפה, מלוי וקידוש, האם כשרים דוקא ביום או אף בלילה, ומנין?	בהזאת מימיה כתיב מפורש שדוקא ביום (ביום השלישי וביום השביעי) וכתיב 'תורת' לרבות ו'זאת' למעט, הלכך מרבים רק מה שודמה להזאה שפסול באשה, לכן שחיטתה וקבלת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב שפסול באשה [דכתיב בהם אלעזר או כהן] פסול בלילה, אבל אסיפת אפרה, מלוי מים וקידוש, כיון שכשרים באישה כשרים נמי בלילה.	יומא מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מב: 2 מג. 'אמר עולא כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד ומשמע ממילא' פרט!<p dir=""rtl"">וּנְתַתֶּם <b>אֹתָהּ</b> אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְהוֹצִיא <b>אֹתָהּ</b> אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׁחַט <b>אֹתָהּ, לְפָנָיו,</b> וְלָקַח<b> אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן</b> מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ, וְלָקַח <b>הַכֹּהֵן</b> עֵץ אֶרֶז, וְכִבֶּס בְּגָדָיו <b>הַכֹּהֵן, </b>טָמֵא <b>הַכֹּהֵן </b>עַד הָעָרֶב, וְאָסַף <b>אִישׁ טָהוֹר</b> אֵת אֵפֶר הַפָּרָה <b>וְהִנִּיחַ</b> מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, <b>וְלָקְחוּ </b>לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת, <b>וְנָתַן</b> עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי, וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם <b>אִישׁ טָהוֹר, </b> וְהִזָּה <b>הַטָּהֹר</b> עַל הַטָּמֵא.</p>"	"וּנְתַתֶּם <b>אֹתָהּ</b> אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן - אותה לאלעזר ולא של דורות. י&quot;א לדורות דווקא כה&quot;ג דגמר חוקה חוקה מיוה&quot;כ, וי&quot;א אפ' כהן הדיוט.<p dir=""rtl"">וְהוֹצִיא <b>אֹתָהּ</b> אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה - שלא יוציא אחרת עמה.</p><p dir=""rtl"">וְשָׁחַט <b>אֹתָהּ</b> - שלא ישחט אחרת עמה.</p><p dir=""rtl""><b>לְפָנָיו</b> - לרב שלא יסיח דעתו ממנה. לשמואל שיהא זר שוחט ואלעזר רואה.</p><p dir=""rtl"">וְלָקַח<b> אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן</b> מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ - לשמואל לאהדורי לאלעזר שרק הוא כשר, ולרב הוי מיעוט אחר מיעוט לרבות כהן הדיוט.</p><p dir=""rtl"">וְלָקַח <b>הַכֹּהֵן</b> עֵץ אֶרֶז - לשמואל להכשיר כהן הדיוט, ולרב דס&quot;ד דלאו גופיה דפרה יוכשר זר, לכן כתיב כהן.</p><p dir=""rtl"">וְכִבֶּס בְּגָדָיו <b>הַכֹּהֵן</b> - בכיהונו (בבגדי שרת).</p><p dir=""rtl"">וְטָמֵא <b>הַכֹּהֵן </b>עַד הָעָרֶב - בכיהונו לדורות. ואף למ&quot;ד לדורות בכה&quot;ג, מילתא דאתיה בק&quot;ו להצריך בגדי שרת, כתב ליה קרא.</p><p dir=""rtl"">וְאָסַף <b>אִישׁ טָהוֹר</b> אֵת אֵפֶר הַפָּרָה <b>וְהִנִּיחַ</b> מִחוּץ לַמַּחֲנֶה - <b>אִישׁ </b>להכשיר זר. <b>טָהוֹר</b> להכשיר אשה. <b>וְהִנִּיחַ</b> מי שיש בו דעת להניח לאפוקי חש&quot;ו.</p><p dir=""rtl""><b>וְלָקְחוּ </b>לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת - לחכמים כל הפסול באסיפה פסול בקידוש, לכן פוסלים חש&quot;ו, ר&quot;י מרבה לשון רבים להכשיר קטן.</p><p dir=""rtl""><b>וְנָתַן</b> עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי - לר' יהודה לפסול אשה ולחכמים לרבות אפ' לקחו שתים ונתן אחד, כשר.</p><p dir=""rtl"">וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם <b>אִישׁ טָהוֹר</b> - לרבנן איש ולא אשה, טהור להכשיר את הקטן. לר' יהודה להיפך, איש ולא קטן, טהור להכשיר את האשה.</p><p dir=""rtl""> וְהִזָּה <b>הַטָּהֹר</b> עַל הַטָּמֵא - מכלל שהוא טמא להכשיר טבול יום בפרה.</p>"	יומא מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 3 פרה לדורות באיזה כהן נעשית, ומנין?	וּנְתַתֶּם <b>אֹתָהּ</b> אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן - אותה לאלעזר ולא של דורות. י&quot;א לדורות דווקא כה&quot;ג דגמר חוקה חוקה מיוה&quot;כ, וי&quot;א אפ' כהן הדיוט.	יומא מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 4 האם יכול להוציא עם הפרה פרה אחרת אדומה, שחורה, חמור, ומנין?	וְהוֹצִיא <b>אֹתָהּ</b> אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה - שלא יוציא אחרת עמה. ת&quot;ק הינו ר&quot;ש דדריש טעמיה דקרא אומר לא יוציא אדומה שלא יאמרו שנים שחטו ולא שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו אבל חמור מותר, רבי לא דורש טעמא דקרא ואוסר לעולם.	יומא מב:		
